מאת: יעל הלפמן כהן
האם יש לנו אובססיה לחומרים טהורים? "תהליכי הייצור שלנו מבוססים על הרעיון שחומרים צריכים להיות 100% טהורים. אבל בטבע כל דבר הוא תערובת של חומרים", טוען ג'ון וורנר, מנכ"ל חברת Warner-Babcock Institute for Green Chemistry. לא רק חומרים אינם טהורים בטבע, למעשה כל סביבה טבעית מתאפיינת בערב רב של מינים, ודווקא המגוון הזה מייצר עמידות וחוסן.
ויקטור שאוברגר (Schauberger), יערן ופילוסוף אוסטרי, תיאר בפשטות את התובנה הזאת: "יער בריא עשוי מתערובת מוזרה של צמחים. דרוש מאמץ נרחב, דאגה רגישה ותצפית כדי להתחיל להבין למה הטבע תלוי במה שנראה אי-סדר כאוטי". דווקא הערבוב בטבע, השילובים והמיזוגים יוצרים שלם חזק יותר.
חברה ניו יורקית לייצור אריזות בשם Ecovative אימצה את רעיון הערבוב הקיים בחומרים טבעיים, ובהשראת מודל טבעי זה הציעה להשתמש בתפטיר (mycelium) כתחליף לסיבית, לפוליסטירן, לפלסטיק ולסיבי עץ מהונדסים. התפטיר הוא למעשה גוף הפטרייה, הנראה כמו הסתעפויות דמויות חוט הצומחות בתוך חומרים אורגניים או באדמה. לתפטיר יש שטח פנים גדול מאוד יחסית לנפחו, מה שמאפשר לו לספוג מזון ביעילות. הפטרייה, שקיבלה ממייסד Ecovative אבֶּן באייר את הכינוי "הדבק של הטבע", קושרת בטבעיות מרכיבים ויכולה לצמוח ולמלא כל צורה.
בתהליך ייצור שפיתחה החברה מוסיפים תפטיר לסיבי עץ, והפטרייה מתחילה לצרוך את הסיבים ולקשור אותם יחד. בהמשך החתיכה נדחסת והופכת ללוח שיכול לשמש תחליף ללוחות סיבית. התהליך מייתר את הצורך בשימוש בפורמלדהיד – מרכיב כימי מסוכן המצוי בדבקים תעשייתיים לשם קשירת סיבי העץ בתהליך הייצור. שימוש נוסף בתפטיר הוא שילוב של פסולת חקלאית ותפטיר בתבנית יצוקה בצורת האריזה הנדרשת. כאשר התפטיר צומח, הוא נקשר לסיבי הפסולת והופך למסה מוצקה הממלאת את התבנית. בעקבות טיפול בחום תהליך הגידול נפסק, החומר מוצא מהתבנית, והאריזה שתוכננה מוכנה לשימוש. כיום מיוצרות בשיטה זו אריזות לבקבוקים. אומנם ייצור סיבי התפטיר אורך זמן רב יותר מייצור סיבים רגילים, אך התהליך עשוי להפחית את העלות הכוללת של ייצור האריזה בכ-30%. בשנת 2018 הודיעה רשת IKEA שתפעל להחליף את אריזות הפוליסטירן שלה באריזות מתכלות העשויות מתפטיר הפטריות של Ecovative כחלק ממאמצי החברה להפחתת הפסולת ולהגברת המִחזור.