מאת: יעל הלפמן כהן
שוב הגיע ט"ו בשבט. בחלון שמול ביתי ניצני השקדיה כבר פרחו. רגע לפני שהעצים יוציאו פירות חדשים, אני תוהה איפה הפריחה שלנו, האנשים, ומתי גם אנחנו ניתן פירות.
קשה לאכול פירות יבשים ולחגוג את הצמיחה בימים אלו. אבל אם טבע הטבע לצמוח, ואנחנו חלק מהטבע, אז אולי אפשר להתמלא בקצת תקווה.
השנה בחרתי לשתף בכמה תובנות מהטבע לגבי צמיחה, בתקווה שהן ימלאו אותנו ברוח גבית.
"אתה לא יכול לעזור לצמחים לגדול על ידי משיכתם למעלה." פתגם סיני
העצים לא צריכים ש"מישהו" ימשוך אותם בכוח מלמעלה, הם צומחים בספונטניות. לא ניתן להצמיח אותם, ניתן רק להזין אותם ולפנות את כל מה שמפריע להם לצמוח, כמו יבלית או אבנים.
לעיתים הצמיחה נעצרת, לכאורה, אך למעשה זהו שלב של התארגנות לצמיחה, שימור אנרגיית הצמיחה והמתנה למועד המתאים. פקעות וזרעים למשל, ממתינים באדמה זמן רב עד שיצאו לאור.
כוח הצמיחה הוא כוח החיים, ולכן מצב של היעדר צמיחה הוא מוות.
"מחולות התנועה הסיבובית הללו הם־הם הכוח המניע את כל תנועות הצמח." דארווין
ספירלה, אחת הצורות היפות והנפוצות בטבע, מזוהה עם תהליכי צמיחה. הספירלה מאפשרת גדילה הדרגתית תוך כדי צמיחה. חילזון גדל עם כל סיבוב נוסף בספירלה של הקונכיה. גם צמחים גדלים בצורה לוליינית. תנועה ספירלית סביב עוגן מייצב היא הדרך הבטוחה והיעילה לצמוח.
לעומת הספירלה, עיגולים הם מושלמים וסגורים ולא מאפשרים התפתחות וצמיחה, בנייתם הושלמה.
התחלה מהלב
האיבר הראשון שפורץ מהאדמה כאשר הזרע נובט הוא הפסיג. הפסיג מכיל את המזון המאפשר לנבט לשרוד עד להתפתחות העלים הראשונים, ומגלם את כוח הפריצה של הצמח. בעקבותיו מתחילים לצמוח עוד עלים, והגדילה מואצת. אם נתחיל בגורם שמאפשר את הפריצה, השאר יגיע מאליו.
להכות שורש
צמחים רבים מכים שורש לפני התפתחות העלווה. שיחי גפן שולחים את שורשיהם עמוק לתוך האדמה. כאשר כל שיח מחובר למקור שמזין אותו וצמיחתו חזקה ומבוססת, נשלחות הקנוקנות החדשות לכיוונם של שיחים אחרים ונכרכות בהם, נתמכות בהם כדי לגבוה ולהגיע לאור.
צמחים צעירים זקוקים לעיתים לזמן עד לפריצתם, כדי להשיג את המשאבים המתאימים. צמיחתו של הבמבוק, למשל, עשויה להיראות איטית בתחילה, אך בהמשך הוא צומח במקטעים, פרקים ומפרקים, מתחזק ומתעבה תוך כדי גדילה.
חיים מתוך מוות
בטבע אין חברת פינוי הריסות שתבוא לאסוף את שרידי העצים שנשרפו או קרסו, מוחקת ומפנה הכול בטרם יצמחו חיים חדשים. החדש צומח לצד הישן, לעיתים גם מתוכו, משתמש בישן כפיגום לחדש.
בברכת שיקום וצמיחה, השנה יותר מתמיד.
הקטעים מתוך הספר "הטבע שאני".
מצורפת תמונה של אקליפטוס צבעי הקשת, עץ צבעוני הנפוץ בעיקר באיים טרופיים במערב האוקיינוס השקט. הקליפה שלו מתקלפת וחושפת שכבות שונות תחתיה. הקליפה החדשה ירוקה, והצבעים המגוונים מופיעים ככל שהיא מתייבשת ומתקשה עם הזמן. אז בואו נקלף מה שצריך ונגלה את הצבעים שלנו.
תמונה: cc by amelia.
