מאת: טל אל ויסמן
שריון הקונכייה וקור העכביש התפתחו והשתכללו במשך מיליוני שנים, והם חזקים פי כמה מכל חומר מורכב שהומצא בידי האדם. אז לפני שממציאים דברים חדשים ולא תמיד ידידותיים לכדור, כדאי לשאוב השראה מהטבע, כך גורס תחום הביומימיקרי .
במשך אלפי שנים העריצו בני אדם חיות וצמחים בעלי יכולות נדירות, וחיקו את המראה ואת ההתנהגות שלהם. התפתחות המדע והטכנולוגיה יצרה את התחושה שהאדם עלה על הטבע, והוא אינו זקוק לו יותר. הסתגרנו בערים ובבתים שלנו, הרחקנו את הטבע מעלינו ואיבדנו את ההזדמנות לצפות ולקבל השראה מזריזותם של הצבאים או מהדיוק בתעופתו של יונק הדבש. בעשרים השנים האחרונות משתכלל תחום הביומימיקרי (ביו=חיים, מימיקרי=חיקוי) שמשמעו עיצוב והנדסה בהשראת גורמים ומערכות טבעיים, אומרות ד"ר דפנה חיים־לנגפורד ויעל הלפמן־כהן, שהקימו את הארגון הישראלי לביומימיקרי. "הטבע הוא מקור לפתרונות, והוא מתמודד עם אותם האתגרים. שריון הקונכייה וקור העכביש התפתחו והשתכללו במשך מיליוני שנים, והם חזקים פי כמה מכל חומר מורכב שהומצא בידי האדם. זהו תחום שיש בו פוטנציאל לחדשנות", הן קובעות, ובארץ חסר ידע. המסר הוא – חכו, חקו", הן אומרות, "כדאי לבדוק מה כבר קיים לפני שממציאים דברים חדשים".
העבודה בארגון היא התנדבותית, אך האווירה היא מקצועית לחלוטין. השתיים חדורות תחושת שליחות, בטוחות בדרכן, והעיקר – מכירות את הנושא לאורכו ולרוחבו. חיים־לנגפורד היא דוקטור לביופיזיקה מהטכניון, ועבדה בחברות היי־טק בתחום המכשור הרפואי. הלפמן־כהן בעלת תואר ראשון בהנדסה, תואר שני בניהול ועבדה בתחום החינוך וכמנהלת במגזר הרפואי והתעשייתי. הן הקימו את הארגון מתוך העבודה היומיומית שלהן, ו"מתוך הכרה כי הטבע כבר פתר בדרך בת־קיימא את מירב האתגרים הניצבים בפני האדם, ולאור התובנה כי הטבע משמש כמקור לחדשנות וקיימות". מטרתן היא להפיץ את זרעי הביומימיקרי בקרב תלמידי בתי הספר וגם בקרב מעצבים, מהנדסים, מדענים ומנהלים. "הסדנאות נותנות דרך הסתכלות אחרת על הטבע, ומאפשרות לאנשים לחשוב בצורה המצאתית". במסגרת זו הן מפתחות שיתוף פעולה עם הספארי ועם ספריית החומרים במכון הטכנולוגי לעיצוב בחולון. רוב פיתוחי הביומימיקרי מעתיקים צורה הקיימת בטבע ושימושית לצורכי האדם. "את הצורה הדוממת קל לבחון במעבדה ולחקות בצורה מלאכותית", הן אומרות, "אך כמובן שזה אחרי תהליך ארוך של מחקר ופיתוח. לפעמים יש חיקוי מלא, ולפעמים מקבלים השראה". כמו בגד הים של "ספידו" שמחקה את מבנה הקשקשים של הכריש, ובזכותו נשברו כמה שיאים עולמיים בשחייה. "לפעמים זה נותן למפתחים כיוון ודרך. למשל, מגדל אייפל שנבנה בהשראת עצם הירך, הנושאת את כל משקל הגוף באמצעות חלוקה לחללים. המגדל קל וחזק, הודות לחיקוי של פונקציונליות מבנית מהטבע". דוגמה טובה לביומימיקרי היא הרכבת היפנית המהירה שינקנסן. היא נוסעת במהירות של 300 קילומטר בשעה, והייתה יכולה לנסוע אף מהר יותר אילו לא הייתה גורמת רעש אדיר, המפריע גם לתושבים במרחק עשרות קילומטרים. ביציאה ממנהרה הרעש חזק במיוחד, משום שהרכבת עוברת בין שתי סביבות בעלות לחצי אוויר שונים. המהנדס הראשי של הרכבת, חובב ציפורים נלהב, ניסה למצוא בטבע משהו העובר במהירות ובצורה חלקה בין סביבות לחצים שונות. הוא מצא את השלדג, ציפור הצוללת במהירות גבוהה מהאוויר, בו הלחץ נמוך, אל המים, בהם הלחץ גבוה, ללא רעש וכמעט בלי להתיז. זו דרכה ללכוד את הדגים. קטר הרכבת עוצב מחדש בהשראת מקור השלדג, וכך נהייתה הרכבת שקטה וחסכונית יותר באנרגיה.
קישור להמשך קריאה.