לאדריכל דויד נופר יש שורשים חקלאיים. הוא נולד בקיבוץ, למד בבית ספר חקלאי והיה בעברו גם אדריכל נוף. באחת הפעמים שהתבונן בטבע הוא הבחין שיש סידור מסויים של עלים מסביב לגבעול, כך שהעלים לא מחפים זה על זה. סידור זה מאפשר חשיפה מקסימלית של כל עלה לשמש. התופעה הבוטנית בה הבחין נקראת – פילוטקסיס.
חקר פיזור העלים היה ידוע גם בתקופת יוון ורומא העתיקה, אך המדען השיווצרי, שרל בונה, היה הראשון שערך תצפיות שיטתיות. הוא למשל זיהה סידור של חמישה עלים המקיפים את הגבעול שתי הקפות כאשר בין כל שני עלים יש 144 מעלות, כאשר חמשת העלים משלימים שני סיבובים בדיוק (720 מעלות).
שנים רבות חלפו ונופר נתקל באתגר תכנוני. משרדו נבחר לתכנן את בנין העירייה החדש במגדל העמק. מדובר על מגרש צר ותלול ביותר. האתגר היה איך "להחיות" כל קומה ולתת לה נוכחות מבלי שהקומות "יאפילו" זו על זו. איך למנוע ערבוב של השימושים הפונקציונליים של היחידות השונות במבנה ולייצר הפרדה וויזואלית. נופר נזכר בתופעת הפילוטקסיס שהכיר ורצה לדבריו לתכנן "פתרון עם עיקרון".
עיקרון הפילוטקסיס יושם במבנה. כל קומה פונה לזווית אחרת, נשקף ממנה נוף אחר, והיא זוכה לבולטות ולייחוד לצד הקומות האחרות. כמו עלים המסודרים מסביב לגבעול, גם המבנה שתוכנן הוא מעין עמוד מרכזי ממנו יוצאים אגפי העירייה השונים כמעטפת רדיאלית.
המבנה בן 7 קומות בהפרשי גובה של 21 מטר. החלל האמצעי פתוח בין המפלסים השונים. עמוד המבנה כולל חללים נפתחים כגלריות בין המפלסים השונים, וגרעין ורטיקלי קונסטרוקטיבי ושרותי. רחבת הכניסה העליונה משמשת לכניסת הולכי רגל ולאירועים ציבוריים חגיגיים. רחבת הכניסה התחתונה משמשת לכניסה יומיומית לבאים ברכב. המבנה נמצא בימים אלו בשלבי מכרז קבלני.
אילוצים מביאים פעמים רבות לחדשנות. גם בטבע וגם באדריכלות !
הדמייה: נופר אדריכלים
ידיעה זו נכתבה בעקבות שיחה עם האדריכל דויד נופר, מנופר אדריכלים