מאת: יעל הלפמן כהן
חיים ליד הר געש לוהט היא משימה מאתגרת, אבל עבור מין אחד של חיפושית, היא מאתגרת קצת פחות.
החיפושית Neocerambyx Gigas חיה ליד הרי געש בתאילנד ובאינדונזיה שם הטמפ' היא 41 מעלות צלזיוס והאדמה הלוהטת מגיעה לכ- 70 מעלות צלזיוס. אבל החיפושית פשוט מקררת את עצמה. היא נשארת דוממת (כדי לא לייצר חום בתנועה) ונותנת לכנפיה לעשות את העבודה.
אז איך החיפושית לא נצלית ?
על הכנפיים שלה יש מבנה שמזכיר משולשים בולטים, שנראים כמו קפלים מתחת למיקרוסקופ. קצוות המשולשים מחזירות את אור השמש כאשר המבנה כולו משחרר את החום בו זמנית. חלקיקים במבנה, הגדולים מאורך הגל של קרינת השמש, משחררים את החום מקום שייספג בגוף החיפושית. כתוצאה ממבנה זה הטמפ' יורדת בכ- 5 מעלות צלזיוס !
חוקרים מארה"ב, סין ושבדיה חיקו את מבנה הכנף ויצרו יריעה מפולימר (PDMS) המשובץ בחלקיקים קרמיים שיכולים לפלוט קרינה בדומה למודל הטבעי. היריעה עצמה גם חזקה, גם גמישה וגם עמידה בפני מים, וניתן לעטוף איתה כמעט כל דבר. דמיינו מבנים מצופים ביריעות אלו, מכוניות, מטוסים, מכשור אלקטרוני ואף ביגוד לביש לכבאים או לאנשים שעובדים בסביבות חמות. כל אלו – ללא השקעה אנרגטית.
קירור פאסיבי ללא צריכת אנרגיה נדרש במקומות רבים. בגלל שנבחרו ליישום חומרים נפוצים ותהליך הייצור פשוט, ניתן לייצר את החומר בקנה מידה גדול.
החדשנות התגלתה באזור קיצון בטבע. דווקא באזורי המחיה המאתגרים ביותר נמצאים פתרונות יעילים ובעלי ערך יישומי. הטכנולוגיה של הטבע מחליפה את הטכנולוגיה האנושית (מזגנים).