מאת: יעל הלפמן כהן
גוש האדמה היבש מתעורר לחיים. לפתע יוצא ממנו ראש של דג, ואז דג שלם משחרר את עצמו החוצה אחרי ששהה שם זמן רב, לפעמים גם ארבע שנים!
זהו אולי אחד מרגעי הפליאה הגדולים בטבע. איך הוא שרד שם? ומה הוא עשה שם בכלל?
תכירו את דג הריאות, השורד האולטימאטיבי. הוא חי במים מתוקים בוציים ליד ביצות או נהרות, אבל באפריקה יש תקופות בצורת ארוכות ומקורות המים מתייבשים לחלוטין. מה עושה דג שהבית שלו מתאדה? כאן מתחילה שרשרת הפלאות.
קודם כל הוא חופר לעצמו מחילה בבוץ. איך דג חופר מחילה ולאן נעלם הבוץ שמפונה? הוא בולע את הבוץ ודוחק אותו החוצה דרך הזימים.
ואיך הוא נושם מחוץ למים? יש לו גם זימים וגם בלוטה המתפקדת כריאה. מערכת נשימה כפולה שמותאמת לנשימה באוויר ובמים.
ואיך הוא לא מתייבש? הוא מפריש סביבו ריר שמתייבש והופך בהדרגה לקפסולה קשה אטימה למים שמונעת ממנו להתייבש, כמובן לא לפני שהוא שכח להשאיר פתח זעיר לאוויר.
הדג "מכבה" את המערכות שלו ומחכה. קצב חילוף החומרים שלו צונח ל 1/60 מהרמה הרגילה. את מעט האנרגיה לה הוא זקוק הוא צורך מפירוק איטי של השרירים שלו.
כשמגיע הגשם, הבוץ מתמוסס ודג הריאה חוזר להיות דג. גם אחרי ארבע שנים בהם היה קבור ללא תנועה, כששריריו מתפרקים, הוא מצליח להניע את שריריו ולחלץ עצמו החוצה מן הבוץ. איך השרירים לא התנוונו בשנים אלו ?
מראה של דג היוצא החוצה מתוך לבנת בוץ ששימשה לבניית הבתים המקומיים, אינו מחזה נדיר. הדג יחזור לבית הגידול המימי שלו, ותושבי הבית? הם יצטרכו לסתום את החור שנוצר בקיר ביתם, הפעם בבוץ אמיתי.
מצרפת קישור לסרטון- אין כמו מראה עיניים, בטח כשמדובר בפלא כזה. איזה רעיונות לחדשנות עולים בכם כשאתם צופים וקוראים ?
