מאת: יעל הלפמן כהן
יערות אקליפטוס כיסו בעבר שטח ניכר בדרום מזרח אוסטרליה, אך כיום נותרו פחות מ-5% מהעצים. אובדן עצים ותיקים היווה משבר עבור מינים רבים של ציפורים ובעלי חיים אחרים, עבורם העצים הם בית גידול.
העצים הוותיקים, חלקם בני יותר מ-500 שנה, מספקים חופה חיונית לקינון ציפורים, לחיפוש מזון ולינה. ככל שהפיתוח העירוני מתרחב ועצים ישנים מתים, נוצר אתגר במילוי החלל שהותירו. עצים בני מאות שנים לא קל להחליף במהרה ולשטחים שהתפנו מכניסים עמודי שירות ואף עצים מתים, אך הערך שלהם לציפורים לא ברור.
הפתרון המתבקש הוא מבנים מלאכותיים שיתחקו אחר התכונות של העצים הוותיקים, בניגוד ל"סתם" עמודים. אז מה הופך עץ לבית גידול טוב? את הציפורים אי אפשר לשאול, אבל בעזרת בינה מלאכותית אפשר לקבל תשובות.
חוקרים מאוניברסיטת מלבורן בשיתוף ארגון לשימור הפארקים באזור קנברה, פיתחו דרכים להשתמש בבינה מלאכותית ולמידת מכונה כדי לכלול נקודת מבט של בעלי עניין לא אנושיים – במקרה זה ציפורים ועצים – בתהליך התכנון. בתהליך הפיתוח עצים ישנים גדולים הפכו למעצבים מובילים, וציפורים למעריכות של עבודת העיצוב.
אז מה החוקרים עשו ?
בהתחלה הם מיפו כל עץ על ידי החזר של מיליוני קרני לייזר מכל סנטימטר מרובע של פני השטח של העץ כך שחופות העצים תוארו כעננים של נקודות. לאחר מכן השתמשו באלגוריתמים כדי לזהות ולמדוד תכונות משמעותיות כמו כיוון, גודל והקשר בין ענפים. לאחר מכן, פיתחו מודלים סטטיסטיים לניבוי התנהגות ציפורים. מודלים אלו התבססו על תצפיות ארוכות טווח של אינטראקציות של העצים עם ציפורים. במקום לשפוט את העיצובים שהתקבלו לפי עד כמה הם דומים לעץ בעיניים אנושיות, החוקרים השתמשו במודל התנהגות הציפורים כדי להבין כיצד המבנים עשויים לשרת את הציפורים. כך למשל הניתוח גילה שציפורים מעדיפות ענפים אופקיים קטנים למנוחה ולקינון.
המפתחים בונים כרגע אבות טיפוס על סמך העיצובים ושואפים ליצור מבנים קלים שניתן להתקין ולהסיר אותם בקלות. הם מתכננים לערוך בדיקות שדה כדי לגלות כיצד הציפורים יתנהגו. משוב מהציפורים יוביל לשיפור העיצוב.
זוהי למעשה יצירה משותפת עם העצים והציפורים בתיווך ובסיוע של הבינה המלאכותית, אך החוקרים מדגישים –
אין כמובן תחליף לעצים עצמם וחשוב שנשמור עליהם.
למקור הידיעה
בתמונה: עץ עתיק ליד קנברה. בעזרת AI נותח וסווג מבנה הענפים שלו.
