מאת: יעל הלפמן כהן
גם אחרי כל כך הרבה שנים של הובלת קורסי ביומימיקרי הרגע של מפגש הסיום, בו מוצגים הפרוייקטים של הסטודנטים מ-ר-ג-ש אותי במיוחד. זהו רגע אחד, אליו מתכנסים הידע וההשראה…ויש תוצרים – תוצרים של חשיבה, של התבוננות, של חקר ולמידה מהטבע.
הסטודנטים עובדים על פרוייקט בקבוצות. אני תמיד דואגת שיהיו נציגים לכל דיסיפלינה בקבוצות, כדי שתיווצר הפריה בינתחומית. הכי חשוב לי שהסטודנטים ירחיבו את החשיבה בהשראת הטבע ויתרגשו מהקונספט שיצרו. "איך לא חשבתי על זה קודם" אמרה אחת המשתתפות, שעלתה על פתרון בעזרת הטבע. זהו רגע של פליאה והוקרה של המשתתפים ושלי לטבע.
אני אוהבת את הפגישות המוקדמות שאני עושה עם כל צוות, בהן מתהווה הקונספט, ואפילו שהייתי והנחיתי ואני יודעת לאיזה כיוון הפתרון הולך, תמיד מרגש אותי לראות את התוצאה. והשנה, השימוש בכלי ה- AI שנלמד בסדנת בינת הטבע, שהועברה בשיתוף עם מיכל לויצקי, בלט במיוחד בתוצרים, שהוצגו ברמה ויזואלית וקונספטואלית גבוהה.
אז הנה כמה רעיונות שפותחו, שיכולים לגמרי להתקדם לשלב הבא.
דמיינו שחיפושית הזבל, במקום לגלגל כדור זבל, נכנסת מתחת למקרר שלכם, עם עוד כמה חיפושיות ומזיזה אותו עבורכם. ואולי זה התנור או רהיט כבד שאתם רוצים להזיז. בעקבות ניתוח ביו-מכאני של מבנה החיפושית והכוחות הפועלים עליה, פותח קונספט של רובוט זעיר, שיוכל לשאת משאות כבדים בבתים פרטיים. כמו שבכל בית יש סולם, אולי יום אחד, יהיה גם רובוט חיפושית כזה.
רגע הפרידה של הילד מההורים בגן הילדים, הוא רגע טעון וקשה. אחת הקבוצות חקרה כיצד בטבע נערכות פרידות, ואיך בטבע מופחת לחץ ונוצרת הרמוניה, והציעה תכנון של מרחב פרידה בהשראת הטבע. המרחב כולל אלמנטים ביופיליים, קווים זרימים, ואלמנטים המזמנים פעילות משותפת ומגוונת המאפשרת פרידה הדרגתית ולא ניתוק מהיר, בהתאם לעקרונות שנלמדו מהטבע.
אחת הקבוצות זיהתה מגמה של שימוש בפרוטזות כאלמנט אסטטי, ואת הצורך בפרוטוזות במגוון עיצובים. היא הציעה פיתוח של פרוטזה דינמית, שיכולה להשתנות בדומה לזיקית, בעלת מספר מופעים, כך שהמשתמש יכול לבחור את המופע המתאים לו למערכת הלבוש ולמצב הרוח. (פרוטזה בעיצוב אישי פרסונאלי בהתאם לסטייל, אופי וצרכי המשתמש). הקבוצה חקרה את מנגנון החלפת הצבע במינים שונים, ובעיקר בזיקיות, והציעה דרך ליישם אותו בפרוטזה.
בקבוצה האחרונה אחת המשתתפות עוסקת בפיתוח תותבות פנים לנפגעי מחלות ותאונות. האתגר שזוהה הוא מציאת דרך לחיבור וניתוק מהיר של התותבת. הקבוצה חקרה את מנגנון ההצמדה של התמנון המורכב מכפתורי הצמדה בואקום, והציעה תכנון המבוסס על מנגנון זה. היתרון ברור- חיבור מהיר ללא דבק (הפתרון הנוכחי), תוך הפחתת הסיכון לזיהומים.
תודה לכל משתתפי הקורס על המסע שעשינו יחד לעבר מאגר הפתרונות של הטבע. תודה גם לשותפים לקורס, לשכת המהנדסים והאדריכלים.
רובוט חיפושית לנשיאת משאות כבדים
קרדיט: אורי אמסלם, דינה נרבוני, ליהיא יעקב
מתחם פרידה בגנים
קרדיט: אלכסיי שמובסקי, טל קראוס, עינת שחר
פרוטזה רב-מופעית
קרדיט: טלי כהן אנדרסון, עטר ברוש, ורדית מקובר
חיבור וניתוק תותבת פנים
קרדיט: מילי רנדלר, אלי ורד, מאיר אייזנברג
