מאת: יעל הלפמן כהן
איך חתולים תמיד נוחתים על רגליהם? שלא כמו חוק המרפי על הפרוסה המרוחה, שנופלת תמיד על הצד עם החמאה, רוב החתולים שנופלים מגובה דווקא מצליחים לנחות על ארבע; לא רק החתול הביתי שלכם. הבנת הפיזיקה של הנפילה עשויה להיות שימושית עבור מדענים ומהנדסים.
בסרטון מדהים (!) של ה-BBC (מצורף), נראה קרקל נופל על הקרקע, בהילוך איטי.
כאשר הקרקל נופל, הוא מתחיל סיבוב דו-כיווני. הגפיים הקדמיות נעות עם כיוון השעון בעוד שהאחוריות מסתובבות בניגוד לכך. הקרקל מחזיק את רגליו הקדמיות קרוב לגופו בדומה לאופן שבו מחליקים על הקרח עושים כדי להגביר את מהירות הסיבוב. מהלך זה הוא המפתח לתנועה מכיוון שהוא מאפשר לקרקל להפעיל כוח כנגד שאר גופו, כאשר עמוד השדרה הגמיש מאפשר את הפיתול. כאשר הקרקל מתיישר, הוא מביא את כל ארבע רגליו מתחתיו ומקשת את גבו כדי להתכונן לספוג את הנחיתה. גפיים שריריות וגמישות המוחזקות בניצב למסת הגוף העיקרית סופגות את כוחות הפגיעה לנחיתה מוצלחת.
נחיתה נכונה נראית כמו משימה ברורה מאליה, אך לא כל בעלי החיים מצליחים בכך באותה יעילות כמו משפחת החתולים. חתולים רבים שוכני עצים. כמיומנות הישרדות אבולוציונית, הגיוני לחלוטין שאם חיים מעל הקרקע, היכולת ליפול בצורה נכונה חשובה להישרדות.
מדענים ומהנדסים הוקסמו כבר מזמן מנפילת החתולים.
דמיינו רובוט שמסוגל להתיישר, לנחות נכון או לשרוד נפילות מגובה. נאס"א לקחה את יכולות הנפילה החתולית דווקא למקום אחר- לאימון אסטרונאוטים. על ידי לימוד האופן שבו חתולים נופלים, נאס"א הצליחה לפרק את רצף האירועים לתמרונים שאסטרונאוטים יוכלו להשתמש בהם כדי לנוע באפס כבידה. אמנם תחת תנאי חוסר-כּבידה כמו בחלל, החתולים מאבדים כמעט לחלוטין את הרפלקס האוטומטי שלהם ל׳נחיתה על הרגליים׳, אך נאס"א בכל זאת הצליחה להתאים את המודלים הפיסיקליים שנלמדו מהחתולים לתנועה בחלל.
וגם אם אנחנו לא מפתחי רובוטיקה או מדענים בנאס"א אפשר למצוא השראה בסיפור הנפילה של החתול, שתמיד נופל על הרגליים. כמו החתול שתמיד מוצא דרך להתהפך ולנחות על רגליו, גם אנחנו יכולים לראות בנפילות שבחיים הזדמנות להתכוונן מחדש. לא תמיד נוכל למנוע את הנפילה עצמה, אבל כן נוכל לפתח גמישות, יצירתיות ואמון ביכולת שלנו לחזור לקרקע, בבטחה.
תמונה ראשית: Eyyyee cc