מאת: יעל הלפמן כהן
גם ציפורים בונות סוכה!
ציפור הסוכי (Bowerbird) נחשבת לאחד האדריכלים המבריקים בעולם החי.
הזכרים מתחרים על לב הנקבות לא באמצעות קול ציוץ מיוחד או צבע נוצות בוהק, אלא באמצעות כישורי בנייה ועיצוב. כל זכר מקים "סוכה" – מבנה מורכב מענפים, עלים וענפים דקים – ומעטר אותה בקפדנות בפריטים צבעוניים שמצא בסביבתו: פרחים, פירות, נוצות ולעיתים גם חפצים מעשה ידי אדם כמו פיסות זכוכית או פלסטיק.
נראה שלנקבות יש העדפה לשילובי צבעים מסויימים והזכר אוסף את הפרטים בהתאם. הזכר רגיש למבנה, עף להתבונן במבנה מזוויות שונות, ממש כמו מעצב חלונות ראווה או צייר הבוחן את יצירתו, ואז ממשיך במלאכת הקישוט ותחזוקת המבנה. אם הפרחים דהו, הוא מחליף אותם בחדשים.
הסוכה עצמה אינה קן לגידול הגוזלים, אלא מיצג אמנותי לכל דבר. ככל שהסוכה מרשימה יותר בעיצוב, בסימטריה ובשפע הצבעים, כך גדלים סיכוייו של הזכר למשוך אליו נקבות. הנקבות מבקרות במספר קינים ומעריכות את הבנייה, הקישוט והתצוגות של זכרים שונים, בטרם יקבלו החלטה באיזה זכר לבחור. אם התרשמו מהטעם האסתטי ומהשקעתו של הבנאי הקטן, הן בוחרות בו.
מחקרים הראו שזכרים צעירים מבקרים בסוכות של זכרים בוגרים ומנוסים, מתבוננים בהם בבניית הסוכה ובטכניקות העיטור, ולעיתים אף מנסים לחקות את הסגנון. זהו סוג של למידה חברתית "בבית הספר לאדריכלות". הצעירים אפילו מתאמנים בבניית סוכות פשוטות ולא מוצלחות בתחילת דרכם, עד שהם מצליחים להקים סוכה שתמשוך נקבות.
נראה כי מעבר לעצוב המרשים והאסטטי יש גם היגיון בצורת הסידור המרחבי. בחלק מהמבנים יש "חצר" מאבנים לפני הקשת שצבען לבן-אפור, עליהן מונחים הקישוטים. העצמים הלבנים לא מסודרים באקראי. העצמים הקטנים יותר מונחים ליד הקשת והם גדלים ככל שמתרחקים ממנה. הסידור המיוחד הזה גורם לאשליה אופטית המכונה פרספקטיבה כפויה (forced perspective) – החצר נראית קטנה יותר מגודלה האמיתי. משערים שהזכר נראה גדול ובולט יותר על רקע החצר המוקטנת. במציאות, זכרים שיצרו את האשליה הטובה ביותר זכו להזדווג בהצלחה ולעיתים קרובות יותר מהזכרים בחצרות הפחות מסודרות.
הציפור המיוחדת הזו, הנפוצה באוסטרליה ובגינאה החדשה, ממחישה כיצד גם בעולם החי יש מקום ליצירתיות. ואולי זוהי עדות לכך שגם בטבע, האסתטיקה משחקת תפקיד מרכזי בהישרדות.
תמונת נושא: cc by JJ Harrison
