מאת: שוקי רביב
עריכה: יעל הלפמן כהן
בכל קיץ בישראל הם חוזרים. לפעמים הם מגיחים מהביוב, לפעמים חוצים במהירות את המטבח, ולעיתים מפתיעים אותנו בתעופה קצרה ומבהילה. רובנו לא שמחים לפגוש תיקן מקרוב, והתגובה הראשונה היא בדרך כלל צעקה וקריאה לעזרה.
אבל מאחורי הדימוי הלא־מחמיא מסתתרת קבוצה עתיקה ומצליחה במיוחד של בעלי חיים. בטבע, הרחק מהמטבח ומהביוב העירוני, מינים רבים של תיקנים משתתפים בפירוק חומר אורגני ובהחזרת חומרי הזנה לקרקע, ומשמשים מזון לבעלי חיים אחרים. מבחינה הנדסית לתיקן יש תכונה מעניינת במיוחד: הוא מצליח לנוע במהירות במקומות שבהם רובוטים קטנים פשוט נתקעים.
מחקר של קאושיק ג'ייאראם ורוברט פול מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה בחן כיצד התיקן האמריקני (Periplaneta americana) מצליח לחדור דרך חריצים צרים במיוחד. החוקרים מצאו שהתיקן מסוגל לדחוס את גופו בכ־40–60 אחוז, לעבור בתוך פחות משנייה בחריץ שגובהו פחות מרבע מגובה גופו בעמידה, ולהמשיך לנוע במהירות גם כשהוא מעוך בתוך חלל צר. בניסויי דחיסה הוא אף עמד בכוחות שהתקרבו לפי 900 ממשקל גופו ללא פציעה.
היכולת הזאת נובעת משילוב מעניין: השלד החיצוני מספק הגנה וחוזק, אך הוא גם בנוי מחלקים מפרקיים וגמישים שמאפשרים לגוף לשנות צורה. כאשר המקום נעשה צר מדי לתנועה רגילה, התיקן משנה את תנוחת רגליו ומשתמש גם בחיכוך של הגוף עם המשטחים כדי להתקדם.
בעקבות התצפיות החוקרים בנו CRAM – Compressible Robot with Articulated (רובוט דחיס עם מפרקים). יש לו מעטפת ומנגנונים מכניים שמאפשרים לו להידחס לכמחצית מגובהו ולהמשיך לזחול בתוך חריצים. הרעיון הוא שרובוטים כאלה יוכלו בעתיד לחדור להריסות בעקבות רעידות אדמה, פיצוצים או אסונות אחרים, לשאת חיישנים ומצלמות ולסייע באיתור לכודים.
בשנים האחרונות הופיעה גישה אחרת, שמטשטשת את הגבול בין ביומימיקרי לבין הנדסה ביו־היברידית: במקום לבנות מכונה שמחקה את התיקן, מדוע לא להשתמש בתיקן עצמו? חוקרים פיתחו תיקני סייבורג שעל גופם מותקנים רכיבים אלקטרוניים זעירים. באמצעות גירוי חשמלי אפשר להשפיע על כיוון התנועה שלהם, בעוד שהתיקן עצמו ממשיך לבצע את החלק הקשה – הליכה, שמירה על שיווי משקל, מעבר בין מכשולים והסתגלות לשטח.
ב־2026 נלקח הרעיון צעד נוסף קדימה. צוות חוקרים פיתח עבור תיקנים מערכת לבישה זעירה, מעין "חליפת צלילה" הכוללת מעטפת אטומה ומערכת לייצור ואספקת חמצן. בניסויים הצליחו תיקני הסייבורג לנוע ולתפקד מתחת למים עד שלוש שעות. המשמעות האפשרית היא הרחבת השימוש בהם גם לאתרי אסון מוצפים, מערכות ביוב, צנרת ואזורים דלי חמצן שקשה או מסוכן לבני אדם ולרובוטים רגילים להגיע אליהם.
כך היצור שאנחנו מנסים בכל קיץ להרחיק מהסביבה הקרובה הפך מקור להשראה למכונות שיביאו תועלת לאנושות.
סרטון על תיקני הסייבורג (יצור ביולוגי יחד עם רכיבים טכנולוגיים / מכניים).