מאת יעל הלפמן כהן
הקשר בין קיפול לחיסכון בנפח ברור לכולנו. שיטות קיפול מוצלחות יאפשרו לנו לדחוף יותר בגדים למזוודה לפני נסיעה לחו"ל. בארון מסודר מתגלה "פתאום" מקום לאחסון נוסף. אם לטבע היה ארון בגדים, הוא בטוח היה מסודר. הקשר בין קיפול ליעילות נדרש גם בטבע.
עלים מקופלים בצורה חכמה כדי להפחית את שטח הפנים החשוף לשמש, להקטנת האידוי.
כנפיים של חרקים או ציפורים מתקפלות כדי להגן מפגיעה כשהן לא בשימוש, כנפיים של עטלפים מתקפלות תוך כדי תעופה (!) כדי לנצל את כוח העילוי בצורה מירבית.
וכמובן מולקולת ה- DNA מכילה קפלים ברמות שונות המאפשרות דחיסה יעילה של מידע, וגם חלבונים עוברים קיפול הקובע את המבנה התלת ממדי שלהם, ומכאן גם את תפקודם.
במערכות רבות בגוף, קיפול מאפשר למקסם את השטח הזמין לקליטה, לעיבוד או לתקשורת, בלי להגדיל את הנפח הכולל. הקפלים במוח מגדילים את שטח עיבוד המידע במגבלות הנפח של הגולגולת; המעי של האדם מלא פיתולים כדי לשפר את יעילות פירוק המזון. שטח מעי פרוס הוא כשטח מגרש טניס! ליונקים גדולים כמו פילים או קרנפים יש עור מלא קפלים, המגדילים את שטח הפנים של העור לייעול תהליכי ויסות הטמפרטורה.
למעשה כל צורות החיים תלויים בתהליכי קיפול שיכולים להיות בעלי השלכות חמורות כאשר הם נכשלים. הטבע מלמד אותנו כיצד לנצל את עקרונות הקיפול וההרכבה כדי ליצור מבנים יעילים ומורכבים, תוך שמירה על אסתטיקה.
מנגנוני קיפול בטבע נחקרים בהקשר של יישומים ביומימטיים שונים למשל מנגנוני קיפול לרובוטים, לפאנלים סולאריים ולתעשיית החלל, אבל גם כמקור השראה לאוריגמי !
בסרטון המצורף תוכלו לראות אוריגמי בהשראת הטבע. התוצאה מפליאה ומזכירה לנו שבטבע האסטיקה והיעילות קשורות זו בזו.