מאת: יעל הלפמן כהן
עולם האדריכלות שואב רעיונות ופתרונות רבים ממערכות טבעיות, ובשנים האחרונות הולכת ורווחת פרדיגמה תכנונית של תכנון מבנים כאורגניזמים חיים, מבנים המגיבים לסביבתם ומשתנים בהתאם. אחד מכיווני המחקר והפיתוח התואמים את גישת 'המבנה החי' הוא פיתוח חזיתות מבנים המתפקדים כמעטפת עור ומגיבים לפרמטרים שונים בסביבתם.
חברת דקר ידון (Decker Yeadon) העוסקת בפיתוח טכנולוגיות לענף האדריכלות, תכננה חזית זכוכית כפולה למבנים, הסוגרת ופותחת את עצמה בתגובה לטמפרטורה הפנימית במבנה. החזית נקראת 'החזית ההומאוסטטית', והיא פותחה בהשראת תהליכים הומאוסטטיים בטבע. הוֹמֵאוֹסְטָזִיס (Homeostasis) היא היכולת של האורגניזם לשמור על סביבה פנימית יציבה גם כשחלים שינויים בסביבתו החיצונית. תהליכים הומאוסטטיים מאפשרים, למשל, לווסת את הטמפרטורה של גוף האורגניזם למרות שחלים שינויים בטמפרטורת הסביבה.
החזית נראית כמו חלון עם פסים. אלו רצועות של אלסטומר, הכרוך על ליבת פולימר גמיש. ציפוי כסף על האלסטומר מספק מתח חשמלי על פני המשטח, ובעקבות מתח זה המשטח מתעוות. כאשר השמש מחממת את פנים המבנה במהלך היום, האלסטומר מתפשט ומייצר צל בתוך המבנה. כאשר הפנים מתקרר, האלסטומר מתכווץ ומאפשר ליותר אור לחדור למבנה. באופן זה מתפקד האלסטומר כשריר וגורם להנעה, המאפשרת פתיחה וסגירה של החזית בהתאם לטמפרטורת הסביבה. זו למעשה מערכת אוטומטית לוויסות אקלים במבנים בתגובה לטמפרטורת הסביבה – מערכת בעלת צריכת אנרגיה נמוכה ודיוק בתנועה. מכיוון שפני השטח הם גם המנוע עצמו, ניתן לשלוט באופן מקומי בפתיחה או בסגירה בכל מקטע של הבניין.
להלן סרטון המתאר את פעולת החזית ואת מקורות ההשראה שלה בטבע: